LeaP

לאה פולצ'ק הינה בעלת תואר שני בפיזיקה ממכון ויצמן ועשר שנים ניסיון בפיתוח אלגוריתמים. הייתה CTO של ארגון she codes וכיום מובילה את פרימרוז (primrose.co.il) - בוטקאמפ ב machine learning לבעלי ולבעלות תואר במדעים מדוייקים המעוניינים ומעוניינות בהסבה וכניסה לתחום וקורסי ערב בתחום
לאה פולצ'ק הינה בעלת תואר שני בפיזיקה ממכון ויצמן ועשר שנים ניסיון בפיתוח אלגוריתמים. הייתה CTO של ארגון she codes וכיום מובילה את פרימרוז (primrose.co.il) - בוטקאמפ ב machine learning לבעלי ולבעלות תואר במדעים מדוייקים המעוניינים ומעוניינות בהסבה וכניסה לתחום וקורסי ערב בתחום

פאנל בריאות מכנס Future of AI

בפאנל הראשון שבכנס Future of AI ניהלו דיון ער לגבי השילוב של בינה מלאכותית בתחום הרפואי.  את הפאנל הנחה יואב אבנשטיין מחברת Evenovate ואוניברסיטת תל אביב.

ישבו בפאנל צבי לב, מנכל NEC ישראל, קון ונדקייב, שמנהל אקוסיסטם של AI בלונדון, לירון אופרנד-סידון, שמנהלת את קשרי המפתחים באנבינדיה ישראל ואבי ויידמן, מנכ”ל Nuclei

איפה AI תורמת לתחום המדיקל ?

אבי מיד פתח וסיפר שניתוח של פתולוגיות נעשה כיום בעיקר על ידי רופא משפחה על ידי ניתוח רגיל של נתונים. AI לדבריו יכול לשפר משימות אלו משמעותית. הרקע הוא שיש כיום מחסור של פתולוגים בישראל ובכל רחבי העולם. יש הרבה יותר ביופסיות מאשר פתולוגים לנתח אותם. חברת Nuclei מייצרת תוכנה שעוזרת לפתולוגים לנתח ברחבי העולם. יש להם שיתוף פעולה עם שיבא ועוד הרבה בתי חולים. זה במבחנים קליניים בישראל ובעולם.

צבי ציין עוד פן שבו לדעתו בינה מלאכותית יכולה לתרום משמעותית לרופאים. לדבריו, כיום יותר מארבעים אחוז מהרדילוגים בארצות הברית נתבעים על רשלנות רפואית. לכן צריך תוכנות ללוות אותם. לטענתו הלקוחות של בתי החולים הם אלו שידרשו את זה והם אלו שיכריחו את המערכת להשתנות.

אי אפשר לדבר על התחום הרפואי בלי לדבר על הרגולציה בתחום זה. קון טען כי כל מי שבונה מוצרים בתחום הרפואי הופך מיד למוביל עולמי בתחום של פיתוח בסביבה של רגולציה, מרוב שיש בתחום הזה רגולציות.

בהקשר זה, לירון ציינה כי מה שקורה בתחום של AI רפואי הינו ללא ספק מהפכה ולא אבולוציה. יש כל כך הרבה נתונים שיכולים לשנות הכל. רגולוציה איננה בעיה הסבירה לירון, הרגולוציה היא זו שממתנת את הקצב של השינוי. לדבריה בהתחלה AI ישמש כמסייע לרדולוגים ופתולוגים ובהמשך זה יתפתח לאוטומציה גם אם לעולם לא אוטומציה מלאה.

אבי חיזק את דבריהם ואמר כי אם עוסקים ב healthcare צריך לדעת איך לעבוד עם רגולוציה. הרגולוציה תגרום לאנשים להשתמש במוצר שלכם אם המוצר שלכם שימושי. עבור סטארטאפים זה יכול להרגיש כמו נטל.  יש לנו אחריות בתור סטארטאפ, כי הפתולוג יעבוד עם המערכת שלנו. והשאלה היא האם אנחנו נגרום לו לשנות את דעתו. בתור חברה אתה יודע מה היכולות של המוצר שלך ובמה אתה יכול להועיל ללקוח שלך.

צבי ציין כי ממוצע זמן הפגישה עם רופא בארצות הברית הוא 12 דקות. מתוכן רק 2 דקות הרופאה מתקשרת עם החולה. שאר הזמן היא משתמשת במחשב ובתוכנות. אם נעזור לרופאים לחסוך זמן זה, הם יוכלו לטפל בנו טוב יותר.

קון אמר כי כל חברת מוצרים רפואיים שהוא מדבר איתה אומרת שהיא תחסוך 15 דקות עבודה של אחיות בעזרת המוצר שלה. אבל אחיות כבר עכשיו עובדות 2-3 שעות יותר מדי כל יום אז החיסכון הזה אינו מספיק. אז יש הרבה עבודה, אבל כל דבר לוקח הרבה מאד זמן לפתח. באקסלרטור הרפואי שהוא מקדם, אורך התוכנית היא 12 חודשים. הסיבה לאורך הזמן של אקסלרטור זה הוא בגלל שבתחום הרפואי כל דבר לוקח הרבה יותר זמן.

לקראת סיום הפאנל, כל אחד מהדוברים תיאר חזון אחר לעתיד של התחום.

צבי: הבעיה הראשונה היא לא רק איך לגלות דברים חדשים בתחום אלא שלא כל הרופאים טובים באותה מידה ושאין מספיק רופאים לנתח את כל הנתונים. אם אנחנו יכולים לגרום לרופאים לנתח נתונים יותר טוב – זה destruption של התחום.

אבי: אחד מהאספקטים החשובים זה נגישות של המידע. מה יקרה אם נשים מידע של הפתולוג גם בחדר הניתוח וגם באונקולוגיה וגם באספקטים אחרים של בית החולים. ואפשר לעשות זאת גם עם התמחויות אחרות ברפואה – זה destruption של התחום.

קון: בשלב כלשהו הרופאים לא יהיו אלו שעושים את הדיאגנוזה אלא הם יהיו בעיקר הפרצוף שאומר את הדיאגנוזה לחולה.

לירון: צריך שבית החולים ישתפו פעולה עם סטארטאפים ועם חולים. אנחנו כלקוחות היינו רוצים לקחת בדיקת דם ולקבל המלצה מיד. כמו שאמאזון נותנת משלוח מיד כשאנחנו מזמינים. ובתי החולים צריכים להבין שהם צריכים שיתוף פעולה עם סטארטאפים בשביל זה. 

Posted by LeaP in כנסים

פאנל מכנס :Future of AI מרכזי פיתוח בישראל

בפאנל השני שבכנס Future of AI התכנסו חמישה אישים ממובילי התעשייה בארץ לדון בסיבת המשיכה שיש לחברות גלובליות רבות בפתיחת מרכזי פיתוח בארץ. מייקרוסופט, גוגל, IBM, פייסבוק. נראה שכולם פה.  את הפאנל הנחה אורי אלבייב, מייסד קהילת Machine and Deep Learning Israel.

לייצג את החברות הבינלאומיות היה מרסלו בכר שהינו ראש צוות אלגוריתמים באפלייד מטריאלז. הצטרפו אליו סיתון אמיר מחברת Liveperson, אוהד גרינשפן CTO ומייסד של נמוגו ואירה כהן ממייסדי Anadot.

אורי פתח ושאל את השאלה הבסיסית:

מדוע הרבה חברות גלובליות בתחום ה AI פותחות מרכזים בישראל ?

סיתון מיד הזכיר כי זה לא רק בתחום ה- AI, הרבה חברות גלובליות פותחות מרכזי פיתוח בישראל. בישראל יש הרבה חדשנות באופן כללי, AI זה הטרנד הנוכחי וישראל תמיד מעודכנת בטרנדים האחרונים. יש פה גם אלמנט של מחיר. היחס בין מחיר לבין כישרון הוא טוב מאד בישראל.

מרסלו: אפלייד מטריאלז היא חברה אמריקאית מסנטה קלרה ארצות הברית וישראל היא מרכז הפיתוח הגדול שלה מחוץ לארצות הברית. לדעתי הסיבה העיקרית היא האנשים. המחוייבות שלהם, החדשנות שלהם ויכולת הביצוע שלהם.

אוהד טען כי יש שלושה חלקים עיקריים: הכישרון של האנשים שמוכשרים בצבא בתוכניות כמו תלפיות, 8200 ועוד. אספקט שני זה האקדמיה, האוניברסיטאות הנהדרות שיש בישראל. החלק האחרון זה התרבות שיש בישראל. מלבד כישרון, יש גם יצירתיות ויכולת פיתרון בעיות. ספציפית בתחומים כמו ai אם לא מפוקסים על המטרה העיסקית אפשר ללכת לאיבוד. מה שמיוחד בכישרון הישראלי זה הפוקוס על המשימה.

אירה שמחה לציין כי העבודה הראשונה שלה הייתה באופל שלעתיד הפכה להיות אפלייד מטריאלז. זה היה הפעם הראשונה שהיא נחשפה ל pattern recognition. האקדמיה פה באופן היסטורי הייתה מאד חזקה בתחום זה.  לדבריה, הסיבה העיקרית שזה הפך לחזק פה זה בגלל שלא היה צורך להשקיע הרבה כסף ולכן היה קל לחוקרים להתפתח בתחום זה. בכנסים מרכזיים בעולם תמיד היו בתחום זה הרבה ישראלים, ואז כשהתחום צמח – ישראל המשיכה להוביל בתחום זה. בנוסף יש כמובן את התרבות והצבא כמו שאחרים אמרו.

סיתון: אני רוצה להדגיש את התרומה של הצבא בתחום זה. גם יכולת הפוקוס היא משהו שמתפתח מאד בצבא. זה אחד הדברים המבדלים אותנו ממקומות אחרים בעולם.

אורי: האם זה טוב לישראל שיש כל כך הרבה מרכזי R&D בישראל?

אוהד: ברור שזה טוב לישראל. זה מייצר הזדמנויות נהדרות לישראל. יש לנו הרבה מה ללמוד מחברות בינלאומיות מבחינת מתודולוגיות.  אני מחלק את העולם לעובדים שאוהבים סטארטאפים ואלו שלא אוהבים ויש מקום לכולם.  צריך ללמוד אחד מהשני.  רק אתמול הוכרזה המכירה של dynamic yield למקדונלד.

סיתון: אני מסכימה לגמרי. זה דוחף את כל האקוסיסטם קדימה. ותחרות זה תמיד טוב לכולם. זה מקדם את כל הסטארטאפים כי הרבה מהידע שנרכש שעוזר להקים סטארטאפים בהמשך נלמד בחברות הגדולות.

מרסלו: יש תרבות אחת בסטרטאפים ותרבות אחרת בחברות גדולות. חבר שלי עשה מחקר שגילה כי הזמן הממוצע שבו אדם עובד בפייסבוק הוא שנה וחצי. באפלייד מטריאלז אנשים עובדים בממוצע 20 שנה. בנוסף, אחרי שהם עובדים בחברות הגדולות הרבה אנשים ממשיכים עם הידע שלמדו שם ומקימים דברים משלהם ומקדמים את התעשייה.

אורי: האם לדעתך עדיף לחברות גלובליות לקנות חברה ישראלית או לגייס עובדים?

סיתון: תלוי מה המטרה. אם המטרה היא להשיג distruption, אם רוצים להיכנס לתחום חדש או לחזק תחום חדש אז כדאי לקנות חברת סטארטאפ. אבל זה מייצר הרבה אתגרים בתהליך המיזוג.  אם המטרה היא לגייס עובדים אז עדיף להתחיל מאפס כי כך אפשר לבנות את זה בסגנון שאנו רוצים מההתחלה ולבנות את התרבות הארגונית שטובה לנו.

מרסלו: השאלה היא מה המטרה של הקנייה. האם המטרה היא רק הפטנטים או רק לגייס עובדים. הדוגמה של אפלייד מטריאלז היא שהיא קנתה חברה ישראלית לפני עשרים שנה ומאז גייסו עובדים דרכה ונתנה למרכז הישראלי לפתח דברים באופן עצמאי.

אוהד: אני חסיד גדול של לקנות משהו ולהרחיב פעילות. כי יותר קל להתחיל עם אנקור ואז להגדיל אותו. לגייס אנשים בכל אזור גאוגרפי זה קשה וספציפית בישראל וספציפית בתחום של בינה מלאכותית זה ממש קשה. לקנות קבוצה של אנשים שכבר מגובשת ורגילים לעבוד ביחד זה הרבה יותר קל.

אירה: לא מצליח לחשוב על שום מקרה של חברה שבנתה משהו מאפס ולא על ידי קנייה של חברה ישראלית. אולי מייקרוסופט וגוגל אבל כמעט כולם עושים זאת על ידי קנייה והגדלה. לדעתי זו השיטה הכי טובה לעשות זאת.

אורי: האם נראה עוד חברות גדולות קונות חברות ישראליות? האם יש עוד לאן לצמוח או שכולם כבר פתחו כאן ויפתחו עכשיו במדינות אחרות?

אוהד: לדעתי עוד ועוד חברות ימשיכו לפתוח מרכזי מחקר בישראל רק השבוע מקדונלד פתחו בישראל ויש עוד הרבה יוניקורן שצומחים וחברות בינוניות הופכות לגדולות. נראה את זה בורטיקלים קיימים וגם בורטיקלים חדשים שהולכים להתפתח.

אירה: אני תמיד מופתע לגלות כמה חברות ענק יש בעולם שאף אחד לא שמע עליהם. לדעתי זה יימשך.

סיתון: מסכימה אבל אנחנו צריכים להמשיך לחדש, להתפתח ולשפר את האקדמיה שלנו. צריך גם לשפר את איך שאנחנו משתמשים בטכנולוגיות החדשות יותר ולא רק איך לייצר את זה. יש דברים שאנחנו נצטרך להשתפר בהם בעתיד כדי שזה ימשיך לקרות. תמיד יש תחרות ותמיד יש מדינות אחרות ומקומות זולים יותר, אבל אנחנו צריכים להמשיך לאתגר את עצמנו כיצד נגיע לשלב הבא.

 

Posted by LeaP in כנסים