Ronen

רונן הינו סמנכ"ל הטכנולוניה של טקסי, חברת סטארט-אפ שעושה שימוש בבינה מלאכותית לשיפור שירות תמיכה טכנית. בעל תארים ראשונים בהנדסת חשמל ומתמטיקה מבן גוריון, ובעל תואר שני בהנדסת חשמל מהאוניברסיטה הטכנית בגרמניה. בעל 13 שנות נסיון באלגוריתמים בתחום ראייה ממוחשבת כמפתח, ראש צוות ומנהל פיתוח. מוביל בטקסי את פיתוח העוזרת הוויזואלית הראשונה לתמיכה בבעיות טכניות. https://techsee.me/
רונן הינו סמנכ"ל הטכנולוניה של טקסי, חברת סטארט-אפ שעושה שימוש בבינה מלאכותית לשיפור שירות תמיכה טכנית. בעל תארים ראשונים בהנדסת חשמל ומתמטיקה מבן גוריון, ובעל תואר שני בהנדסת חשמל מהאוניברסיטה הטכנית בגרמניה. בעל 13 שנות נסיון באלגוריתמים בתחום ראייה ממוחשבת כמפתח, ראש צוות ומנהל פיתוח. מוביל בטקסי את פיתוח העוזרת הוויזואלית הראשונה לתמיכה בבעיות טכניות. https://techsee.me/

המירוץ אחר הבינה המלאכותית: סין או ארה”ב ?

מיועד ל- כל אחד (כתבה לא טכנית)

נכתב על ידי Ronen

מהפכת בינה מלאכותית מאפשרת כלים ויכולות שלא היו קיימות בעבר. יש כבר מוצרים ויכולות שהתאפשרו והשתפרו כתוצאה מהתקדמויות באלגוריתמי הבינה מלאכותית. זה כולל את echo של אמזון (בינה מלאכותית שמדברת איתך) וניהול סיכונים בחברות כרטיס האשראי וחברות ביטוח.

הרבה מדברים על מה בינה מלאכותית עשתה ואיך היא השפיעה בשנים האחרונות על התעשייה. אבל לא פחות מעניין מה יקרה עוד 5-10 שנים? איזו מעצמה תוביל את המהפכה בעוד 10 שנים? ברור לכולם שזה יהיה ארה”ב או סין. אבל מי?

מכוניות יסעו בצורה אוטונומיות בעתיד, השאלה רק מתי והאם חברה סינית תתפוס עמדה מובילה בתחום זה או אמריקאית?

בראיון שנתן קאי-פו לי (מנהל גוגל סין לשעבר), הוא מסביר איך סין תוביל את מהפכת הבינה המלאכותית בעתיד בתחומים רבים כמו מכוניות אוטונומיות וראייה ממוחשבת.

למרות שבארה”ב יש את הטכנולוגיה והחוקרים הכי טובים בראייה ממוחשבת יש לסין יתרונות משמעותיים שיביאו לה את ההובלה.

בינה מלאכותית נשענת על כמויות גדולות של מידע (DATA). המידע בתחום הזה נאסף ע”י סנסורים כמו מצלמות, גי.פי.אס מיקרופון ועוד. בסין יש ~200 מיליון מצלמות ברחבי המדינה שאוספים כמויות עצומות של מידע

מכשיר הטלפון הנייד מכיל מס’ סנסורים שיכולים לאסוף מידע רב. אבל בסין זה רב יותר: יש פי 3 בעלי טלפון נייד – 700 מיליון, פי 50 יותר שימוש בתשלום בנייד, פי 300 שימוש באופניים ופי 10 למשלוחי אוכל  בעזרת אפליקציות מובייל וכו’.

נושא מרכזי נוסף לנותן לסין יתרון משמעותי ב”מירוץ” הינו הרגולציה. לסינים פחות חשובה צנעת הפרט ולכן אין מגבלות על שמירה ושימוש במידע העצום שנאסף, שלא כמו במערב (כולל ארה”ב) שתחום צנעת הפרט והמידע מאוד חשוב.

באירופה (EU), שמאז שנות ה 90 לא היו עדכון לחוקים בתחום הגנת המידע, שקדו ב 7 שנים האחרונות על חוק GDPR – General Data Protection Regulation שנכנס לתוקף במאי 2018. מי שעובר על החוק צפוי לקבל קנס של מעל 20 מיליון יורו.

 מידע אישי הינו כל דבר שיכול להתקשר עם אדם פרטי כלשהו (תמונות שלו, IP, מייל, מס’ טלפון וכו’), נקודות משמעותיות מה GDPR לגבי מידע אישי:

  1. המידע צריך להיות שמור ומאובטח
  2. אין לשמור מידע ללא סיבה לעתיד
  3. צריך להיות ברור איזה מידע נאסף ולאיזה צורך
  4. לאפשר לשלוח את המידע לאותו אדם שהוא שייך
  5. לאפשר למחוק את המידע
  6. לאפשר סיום פשוט של איסוף המידע

אירופה הייתה ותמשיך להיות המובילה בתחום פרטיות המידע והחוקים באירופה נוגעים בצורה ישירה בכל החברות האמריקאיות הגלובליות. החקיקה בארה”ב פחות מקיפה מאירופה אבל לאט לאט מתכנסת לכיוון זה, כאשר מדינת קליפורניה הראשונה להוציא חוק דומה ברוחו ל GDPR.

בזמן שחברות ענק במערב בתחום ה AI נלחמות ברגולציה ממשלתית מגבילה, ממשלת סין שמה לעצמה מטרה לקדם את תחום ה AI ומספקת רוח גבית לחברות סיניות הפועלות בתחום.

מי לדעתכם תוביל את תחום הבינה המלאכותית עוד 10 שנים ולמה?

Posted by Ronen in deep

AI בענן, האומנם ?

מיועד ל- כל אחד (כתבה לא טכנית)

נכתב על ידי Ronen

רובכם כבר בטח יודעים למה הרבה חברות אימצו פתרונות מבוססות AI. הסיבה הפשוטה, זה פשוט עובד!

הזמן להשתמש ב AI יכול להיות רק עכשיו אם עדיין זה לא קרה. כל מי שיתמהמה בבחירת AI כפתרון לבעיות שלו ישאר מאחור וכל פתרון אחר יהיה פחות אפקטיבי ומדויק. יש היום דרכים יעילות לאיסוף מידע (כמו באמצעות חברות מיקור המונים) הדרוש לאימון של רשתות למידה עמוקה ויכולות מחשוב המאפשרים להגיע לדיוקים ובשלות מספקים.

 אבל איפה? איפה חברות בוחרות לשים את ה”מוח” שלהם?

למרבית חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם יש מוצרים משתמשים באלגוריתמים מעולם ה AI. כל פתרונות אלו יושבים בענן או לחילופין בשרת מרוחק שנגיש דרך האינטרנט. רוב הפעולות היומיומיות שלנו נעזרות בשירותי ענן. מבדיקת אי מיילים ועד קריאת החדשות (ועוד רבות הן הדוגמאות).

במקביל לזה שהאינטרנט יוצר גישה לכל מי שיש חיבור לכלים וידע, פתרונות הענן הינן מרוכזות מטבען. האלגוריתמים (AI) נמצאים בענן ומשוקפים למשתמש הקצה (נייד/desktop). משתמש הקצה מריץ את זה דרך הדפדפן. בדר”כ רוב מאמצי המיחשוב בצד משתמש הקצה הולך לרנדר את מה שהוא רואה במסך.

השיפור המתמיד ביכולות מחשוב של מכשירי הנייד כתוצאה מחומרה מתקדמת ביותר מעלה את השאלה – האם AI יכול להתבצע על המכשיר ולא בשרת מרוחק?

היום, המגבלה הטכנית של הרצת רשתות AI על הנייד בירידה מתמדת. כלים כמו CoreML ו ARCore מאפל וגוגל בהתאמה הופכים את הבעיה לקלה הרבה יותר.

  

השיחה הבאה מאת פרופ’ יובל הררי מדגישה את חשיבות המידע ואיפה שהוא יושב. הוא מציג את ריכוז המידע בענן כ”דיקטטורה דיגיטלית”.

 

פרופ’ הררי עושה השווה דומה למה שאני ניסיתי לעשות פה אבל מנסח את זה בצורה אחרת: דמוקרטיה (משתמש קצה) לעומת דיקטטורה דיגיטלית (ענן).

היתרון המרכזי של פיתוח בענן הינו הסיבוכיות והאינטגרציה. פיתוח במקום אחד שמיד מעדכן את כל משתמשי הקצה מונע הרבה סיבוכיות. פתרונות למידה עמוקה דורשים כמויות גדולות של מידע והרשתות גדולות ולכן הענן זאת פלטפורמה מצוינת לשם כך.

האומנם ענן ?

לאחרונה התרחשו דברים שמערערים על העליונות של הענן:

  • הקטנה משמעותית של גודל הרשתות ללא פגיעה גדולה מדי בדיוק
  • עליית רגישות פרטיות מידע
  • החומרה + התוכנה של הניידים (משתמשי הקצה) השתפרה משמעותית ובעלת יכולות מחשוב אדירות. הרבה בעזרת אפל וגוגל.

אני מאמין שיותר אפליקציות יהיו מבוזרות וינצלו את היכולות המחשוב האדירות של הניידים, והענן יעשיר את מכשירי הקצה ולא הפוך.

להלן השוואה של דיוקי כמה רשתות (בבעיית זיהוי תמונה) לעומת גודלן, ניתן לראות שכדי לאלץ נפח איחסון קטן כבר לא משלמים מחיר גבוה בדיוקים כמו בעבר:

 

https://www.slideshare.net/anirudhkoul/squeezing-deep-learning-into-mobile-phones

 

מנגד, הדור הבא של תקשורת סלולארית 5G עלול להטות את המצב, אז איפה באמת בעתיד תשכון הבינה המלאכותית – עדיין לא ברור,

מה אתם חושבים?

Posted by Ronen in deep